חרדה דנטלית

חרדה דנטלית

היא יכולה להופיע בכל גיל, אצל ילדים וגם אצל מבוגרים. היא יכולה להופיע אצל גברים וגם אצל נשים, אצל כאלה המנוסים בטיפולי שיניים רבים ואצל כאלה שכלל לא. חרדה דנטלית יכולה לשתק ולגרום להימנעות במצבים של בעיות חניכיים או שיניים, פשוטות וקלות כאחת. עם זאת, המסע לחיוך בריא יותר ולשיניים יפות וחיוניות לא חייב להיות מלווה בחרדה. יש דרכים להתמודד עם תופעה זו וגם טיפולים שונים שיכולים לסייע לסובלים ממנה.

 

מהי חרדה דנטלית ומהם המאפיינים שלה

חרדה דנטלית, הידועה גם כפוביה דנטלית או אודנטופוביה, היא תגובה רגשית מתפשטת ולעתים קרובות מטרידה לרעיון של קבלת טיפול שיניים. החרדה הזו מתבטאת בדרכים שונות, כאשר אנשים חווים קשת של תסמינים פיזיים, רגשיים ופסיכולוגיים.

הנה כמה ביטויים נפוצים של חרדה דנטלית:

פחד: אנשים רבים הסובלים ממצב של חרדה מרופא שיניים מדווחים על פחד ממשי מעצם המחשבה על ביקור אצל רופא השיניים. פחד זה יכול להיות מופעל על ידי היבטים ספציפיים של חווית טיפול השיניים, כגון המראה של המכשירים הדנטליים, הצליל המופק מהם או ציפייה לכאב.

תסמינים גופניים: חרדה דנטלית יכולה להתבטא פיזית, עם תסמינים שעשויים לכלול קצב לב מוגבר, הזעה בכפות הידיים, רעד, בחילות או אפילו התקף פאניקה במקרים קיצוניים.

התנהגות הימנעותית: אנשים עם חרדה דנטלית נמנעים לעתים קרובות לחלוטין מהגעה למרפאת  השיניים, גם כאשר יש להם בעיות הקשורות לבריאות הפה ודורשות טיפול. הימנעות זו עלולה להוביל להחמרה של בעיות שיניים לאורך זמן.

קשיי נשימה: אנשים מסוימים עלולים לחוות קוצר נשימה או נשימה רדודה כשהם יושבים בכיסא השיניים, מה שמוביל לתחושות של אי נוחות וחרדה.

עצבנות ומתח: מטופלים עם חרדה דנטלית עשויים להרגיש מתוחים ועצבניים בחדר ההמתנה או במהלך טיפולי שיניים, מה שהופך את זה למאתגר עבורם להירגע.

מחשבות שליליות: מחשבות שליליות וחשיבה קטסטרופלית שכיחות בקרב הסובלים מחרדה דנטלית. הם עשויים לדמיין תרחישים מהמקרה הגרוע ביותר, כגון כאב תופת או חוויה טראומטית.

רגישות לגירויים דנטליים: לאנשים הסובלים מחרדה דנטלית עשויה להיות רגישות מוגברת לתחושות שונות, כגון תחושת הכיסא שעליו יושבים בזמן הטיפול, הטעם או המרקם של חומרים דנטליים, או תחושת זריקות הרדמה.

השפעת היסטוריית טיפולי השיניים: חוויות שליליות של טיפולי שיניים בעבר או טראומות ילדות הקשורות לביקור אצל רופא השיניים יכולות לתרום לחרדה דנטלית. זיכרונות אלה יכולים לצוץ מחדש במהלך ביקורי שיניים עתידיים, ולהגביר את החרדה.

חשוב להכיר בכך שחרדה דנטלית, ובעיקר פחד מרופא שיניים, היא דאגה אמיתית ונורמלית המשפיעה על גברים ונשים בכל הגילאים. הביטויים יכולים להשתנות במידה רבה, מאי נוחות קלה ועד פוביה חמורה, וההשפעה על בריאות הפה יכולה להיות משמעותית אם לא נותנים מענה. למרבה המזל, ישנן אסטרטגיות והתערבויות, כולל חינוך, טכניקות הרפיה, הרגעה מודעת ועוד, שיכולות לעזור לאנשים להתמודד ולהתגבר על חרדה דנטלית, ולאפשר להם לקבל את הטיפול הדרוש לשיניים בריאות.

חרדה דנטלית

מה עושים במקרה של חרדה דנטלית

רופאי שיניים יכולים להשתמש במספר אסטרטגיות טיפוליות כדי להבטיח שמטופלים הסובלים מחרדה דנטלית יוכלו לעבור את הטיפול בבטחה ובנוחות:

ייעוץ לפני תור: לפני הליך השיניים בפועל, רופא השיניים יכול לקבוע פגישת ייעוץ עם המטופל. במהלך פגישה זו, רופא השיניים יכול לדון בתוכנית הטיפול, להתייחס לחששות המטופל ולבסס אמון. הדבר מאפשר למטופל להרגיש יותר מודע ושולט בתהליך.

הסבר מפורט: על רופא השיניים לספק הסבר על ההליך, כולל למה לצפות מבחינת תחושות ומשך זמן הטיפול. הידיעה על מה יקרה במהלך הפגישה יכולה להקל על חרדה מסוימת.

תקשורת ברורה: רופא השיניים והצוות שלו צריכים לשמור על תקשורת ברורה וחומלת לאורך כל ההליך. זה כולל הרגעת המטופל והסבר על כל שלב בזמן שהוא מתרחש.

הרדמה מקומית: רופא שיניים יכול לבצע הרדמה מקומית כדי להקהות את אזור הטיפול, כדי להבטיח שהמטופל לא ירגיש כאב במהלך ההליך. זהו נוהג מקובל לטיפולי שיניים רבים.

הרגעה מודעת: עבור מטופלים הסובלים ממצב של פחד מרופא שיניים בעוצמה בינונית עד חמורה, ניתן להשתמש בטכניקות הרגעה מודעת. תחמוצת חנקן (גז צחוק), תרופות הרגעה דרך הפה או הרגעה תוך ורידית יכולים להרגיע ולהפחית חרדה תוך שמירה על הכרתו והיענותו של המטופל.

נוחות רבה יותר: רופא השיניים יכול לספק כריות רכות, שמיכות וכיסאות ארגונומיים כדי לשפר את הנוחות הפיזית של המטופל במהלך הפגישה.

טכניקות הסחת דעת: הסחות דעת כמו מוזיקה מרגיעה, מסכי טלוויזיה ועוד יכולים לעזור להסיט את תשומת הלב של המטופל מההליך הדנטלי, ולהפחית את החרדה.

גישה ממוקדת במטופל: רופא השיניים יכול להתאים את גישתו כך שתתאים להעדפות ולרמת הנוחות של המטופל. זה עשוי לכלול מתן אפשרות למטופל לאותת על הפסקות או התאמות במהלך ההליך.

חשיפה הדרגתית: עבור חולים עם חרדה חמורה, יכול רופא השיניים להשתמש בגישת חשיפה הדרגתית. בהתחלה הליכים פחות פולשניים ובהמשך באופן הדרגתי מעבר לטיפולים מורכבים יותר. התנהלות זו יכולה לעזור למטופלים לבנות ביטחון ואמון.

אמפתיה וסבלנות: רופא השיניים והצוות שלו צריכים להפגין אמפתיה וסבלנות כאשר הם מתמודדים עם מטופלים חרדים. הבנת הפחדים של המטופל ומתן תמיכה רגשית יכולים לעשות הבדל משמעותי.

טיפול מעקב: לאחר ההליך, רופא השיניים צריך לספק הנחיות ברורות ולבדוק את שלומו של המטופל כדי להבטיח החלמה חלקה.

הפנייה למומחים: במקרים מסוימים, רופא השיניים עשוי להפנות מטופלים עם חרדה דנטלית קיצונית למומחים בעלי ניסיון בניהול מטופלים חרדים או למרכזי טיפול המצוידים באפשרויות הרגעה מתקדמות יותר, ביניהן הרדמה מלאה.

על ידי יישום אסטרטגיות אלו ושמירה על גישה ממוקדת במטופל, רופא השיניים יכול ליצור סביבה בטוחה ונוחה עבור אנשים עם חרדה דנטלית. תקשורת פתוחה וחומלת בין רופא השיניים למטופל היא המפתח לטיפול מוצלח ולרווחתו הכללית של המטופל.

סובלים מחרדה דנטלית?

המרכז לעיצוב החיוך של ד”ר גלעד פיסקוס הוא המקום הנכון לפנות אליו. המרכז מציע פתרונות לסובלים מחרדה דנטלית, הבאים לידי ביטוי כבר בשלבים מוקדמים, עוד הרבה לפני הטיפול. לשאלות בכל עניין וקבלת מידע נוסף אודות הטיפולים והשיטות המוצעות במרכז, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בטלפון 03-9679992. נשמח לעמוד לרשותכם.

 

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים
יש לכם שאלה? מעוניינים לפרסם באתר? נשמח לעמוד לשירותכם.